בתחילת מרץ יצאתי עם קבוצה קטנה לראות את הפריחה של אביב בדרום הארץ. מזוג האויר קצת גשום, אבל זה רק הוסיף לאוירה של טיול חורף.
התחלנו עם הפסקת בוקר ב"גשר עד הלום" וסיור במקום, קצת להיזכר באירועי 1948 ואיך עצרנו את המיצרים. המשכנו לקיבוץ יד מורדכי, לשמוע ולראות את סיפור הקרב והגבורה.
לא דילגנו על מפעל המים של ניר עם והמשכנו לבארי להתרשם מהפריחה של האזור. הרי בגלל הפריחה הזו נקרא דרום - אדום. לא שחכנו את מלחמת העולם הראשונה ואת אנז"ק וביקרנו באנדרטה.
ישנו ברביבים ולמחרת טיולנו בחבל הבשור. למה לכתוב כל כך הרבה? תלחצו על הקישור ותראו את התמונות.
בסוף 2011, נובמבר ודצמבר, יצאה לי להדריך קבוצות צליינים מניגריה. התאהבתי באנשים אבל מה שהרשים אותי במיוחד זה יכולת מוזיקלית שלהם. הם אנשים חמים אוהבי ישראל ועם היהודי.
התרשמתי מאוד משירי גוספל שהם שרו, לפעמים באוטובוס אבל בעיקר בכנסיות. הייתי צופה יחיד להופעה שרבים מכם היו מוכנים לשלם כסף כדי לשמוע אותם.